יסודות לבית הציוני השני

יוני 2024

"הבית הציוני הראשון חרב. העולם שהיה לא יהיה יותר, ואת הבית הציוני השני צריך לבנות חדש ונקי."

מתוך עדותו של אלון פאוקר מקיבוץ בארי, 11.10.2023

מאורעות הדמים הנוראים של השבעה באוקטובר 2023 מחייבים חשבון נפש עמוק, אישי, תנועתי ולאומי. בעקבותיהם יצאנו בתנועת המחנות העולים לתהליך בירור מחודש של דרכנו ותפקידנו במציאות הנוכחית. מאות מחברי וחברות תנועת הנוער והבוגרים השתתפו בניסוח מסמך זה, המציג את הסוגיות שעלו בתהליך כבוערות והחשובות ביותר כיום. ביחס לכל סוגיה מוצגים: ערכי היסוד והעמדה המשותפת שגיבשנו לאורם לנוכח המציאות העכשווית; דרישותינו ממדינת ישראל בסוגיה זו; והמשימות שעומדות לפתחנו בדרך להגשמת הבית הציוני השני.

בשבעה באוקטובר קרסו יסודות הבית הציוני כפי שהכרנו אותו, לאחר שהתערערו במשך חודשים ושנים. ארבעה שברים ומחדלים נחשפו בשיאם והמיטו עלינו אסון: כשל ביטחוני וקיפאון מדיני; קיטוב חברתי הולך ומקצין; התערערות המשטר הדמוקרטי; התפוררות של אחריות המדינה על אזרחיה. ללא שיקום ובנייה מחודשת של החברה והמדינה בישראל על יסודות חדשים ואיתנים, עתיד המפעל הציוני והעם היהודי עומד בסכנה חמורה. אנו קוראים לכינונו מחדש של הבית הציוני במדינת ישראל על בסיסם של ארבעה יסודות איתנים:

ביטחון וחתירה לשלום

לכידות חברתית

דמוקרטיה

רווחה וערבות הדדית

בשבעה באוקטובר התערער הביטחון הקיומי של אזרחי ישראל באורח קיצוני. לצד הכשלים הביטחוניים, נחשף כישלון התפיסה של "ניהול הסכסוך" הישראל-פלסטיני. התברר כי לא ניתן להתקדם לעבר חיים של ביטחון ושלום באזורנו תוך התעלמות מסכסוך זה. מעבר לכך, נוכחנו כי המפעל הציוני עומד תחת איום קיומי רב ממדי ושלהבטחת קיומו נדרשת מאיתנו התייצבות עוצמתית ונחרצת להגנתו לצד חתירה מתמדת ועיקשת לשלום.

אנחנו מאמינים כי המפעל הציוני פירושו מדינת לאום יהודית רודפת שלום וצדק. אנו מאמינים בזכותנו כיהודים לבית לאומי בטוח ובר קיימא וכי עלינו להקדיש מאמצים עילאיים, כולל סיכון חיים והקרבתם, להגנתו. אנו מאמינים בזכותו השווה של כל אחד משני העמים החיים בארץ ישראל - יהודים ופלסטינים - להגדרה עצמית לאומית ולחיים בשלווה ובביטחון, באופן שלא שולל את אותה הזכות מהעם האחר. איננו מוכנים לקבל לאומיות פלסטינית שלא מכירה בלגיטימיות של הלאומיות היהודית הציונית. אנו נכונים להתגונן בחירוף נפש מפני התקפותיה הרצחניות ולהילחם בה ככל שנדרש. מתקפת השבעה באוקטובר הביאה את היחסים בין העמים לנקודת שפל חסרת תקדים וליאוש מהסיכויים לשלום. אף על פי כן, אנו מאמינים שהמשבר טומן בחובו הזדמנות לשינוי רדיקלי של המגמה. אנו מאמינים כי אין סתירה בין זכותנו כיהודים להתגונן לבין חתירה מתמדת לשלום עם שכנינו הפלסטינים. אנו חולקים אותה כברת ארץ, גורלנו קשור בגורלם, ועל כן ביטחוננו בטווח הארוך כרוך לבלי הפרד בשאיפה לשלום ושכנות טובה. עלינו לחתור באומץ ובעקביות למפגש ולדיאלוג עם שותפים פלסטינים שנכונים לכונן לאומיות פלסטינית שוחרת שלום לצד מדינת ישראל. עלינו לגשת למפגש זה מתוך שותפות וכבוד הדדי.

אנו דורשים מדיניות שתוביל ליעדים הבאים לפי סדר דחיפותם: שחרור החטופים בעסקה; הכרעת שלטון החמאס ושיתוף פעולה בינלאומי ליצירת אלטרנטיבה שלטונית פלסטינית ברצועת עזה מפורזת; ונטרול איום החיזבאללה מלבנון. כל זאת תוך ביסוס מערך מחודש ומחוזק להגנת הגבולות, שיאפשר את חזרתם בביטחה של התושבים המפונים מיישובי הגבול וישיב את הביטחון לעורף. במציאות זו יש להתחיל בשיקום מסיבי של אזורי הגבול שנפגעו ושל רצועת עזה. כדי לשמר את הביטחון יש לחזק את צבא העם ומערך המילואים, תוך נשיאה משותפת בנטל הביטחוני על ידי כלל החברה הישראלית באורח שוויוני וצודק. יש לייצב את גבולות המדינה כגבולות בני הגנה מיושבים בהתיישבות משגשגת. זאת תוך הימנעות משלטון כיבוש ארוך טווח על אוכלוסיה פלסטינית. יש ליזום תהליך מדיני בשיתוף עם הפלסטינים, מדינות ערב ומדינות המערב, תוך יצירת שותפות אזורית נגד האיום האיראני ולקראת בניית תשתית לחיים משותפים בארץ ישראל ובמזרח התיכון.

נפעל לחיזוק צבא העם ומערך המילואים. נעמוד לצד משפחות משפחות החטופים, הקהילות המפונות, הפצועים והמשפחות השכולות. נפעל לשיקום וביסוס ההתיישבות בעוטף ישראל (הנגב המערבי, הגליל העליון והמערבי, רמת הגולן, בקעת הירדן והערבה). נחנך להגנה ולשירות ביטחוני משמעותי, לטוהר הנשק, ערך חיי אדם, מתינות ושלום. נחנך נגד גזענות, דה-הומניזציה, אלימות ושנאה. נפעל ליצירת דיאלוג עם שותפים פלסטינים לחזון השלום ולהנחלת האמונה השלום בחברה הישראלית.

בשבעה באוקטובר התעוררנו למציאות של איום קיומי ממשי לכל ישראלי ללא קשר לזהותו והשקפתו. הקיטוב החברתי הגובר, שהגיע ערב השבעה באוקטובר לשיאים חדשים, החליש את החברה הישראלית ופגע בעמידותה בפני איומים מבחוץ. לנוכח המתקפה חזינו בהתגייסות רחבה ומאמץ מאוחד למען הטוב המשותף. חווינו מפגשים עוצמתיים של יחד ישראלי, במילואים ובאזרחות. ולמרות זאת, הקיטוב עדיין נוכח והתפרצותו מחדש מערערת את כוח עמידתנו ומשרתת את אויבינו. שימור היחד למען הטוב הוא הכרחי לעצם קיומנו ולהתמודדות עם אתגרינו בעתיד. היכולת שלנו לעמוד במלחמת הקיום תלויה בעמידה המשותפת שלנו כחברה.

אנחנו מאמינים בברית הגורל של החברה הישראלית. קיומה הממשי של החברה תלוי ביצירת אתוס וזהות משותפים, שמבוססים על ערבות הדדית כנגד דינמיקת הקיטוב. "כל ישראל ערבים זה לזה" היא מורשת יהודית וביטוי למפעל הציוני. הערבות לבני העם והחברה היא הרחבה של הערבות למשפחה. הערבות המשותפת לביטחון, הקיום, הרווחה והחופש של היחידים, הקבוצות והציבורים המרכיבים את החברה הם היסוד לקיומנו המשותף. רק על יסוד ברית הגורל - הערבות הבסיסית בין חלקי החברה - נוכל להצמיח ברית ייעוד. הייעוד המכונן של הבית הציוני הוא חברה יהודית ודמוקרטית במדינת ישראל בעלת רוב יהודי וציוני מוצק, ברוח מגילת העצמאות. במסגרת זו יש לתת מקום של כבוד למיעוט הערבי ולמיעוט היהודי הלא-ציוני כאזרחים שווי זכויות וחובות ולטפח רקמה חברתית משותפת למרות השוני. אנו רואים בזהויות של קבוצות שונות בתוך המסגרת המשותפת ביטוי לעושר ומגוון, ולא איום הדדי ומאבק. לצד זאת, עלינו להציב גבולות אדומים בפני גורמים קיצוניים ואלימים, שלא מקבלים את כללי המסגרת של מדינה יהודית-דמוקרטית או את בחירותיו הלגיטימיות של האחר ובכך מאיימים על שלמות החברה. אנו מאמינים כי מרבית החברה הישראלית על מגזריה מלוכדת סביב מרכז משותף. עלינו לבסס ולחזק מרכז זה ולא לאפשר לשוליים הקיצוניים שבכל המגזרים להוביל אותנו לקיטוב ועימות.

אנו דורשים מדיניות שתפעל ברוח של סולידריות ישראלית המאפשרת מקום לכל חלקי החברה. הכוונה איננה ל"אחדות" מזויפת ככלי להשתקת מחלוקות, אלא יחד של ערבות והסכמה על טוב משותף, תוך הכרה בשונות ובמחלוקות ערכיות ובירור משותף שלהן. לשם כך נדרשת מערכת חינוך ממלכתית לכולם, שמאפשרת אוטונומיה נרחבת לזהויות תרבותיות שונות בקהילות שונות, תוך טיפוח ליבה ערכית מוצקה משותפת של זהות ישראלית ודמוקרטית. אנו דורשים מדיניות מותאמת לצרכים ולאתגרים הייחודיים לכל מגזר, שתבטיח כי הפרטים בתוכו יהנו מביטחון אישי ומזכויות והזדמנויות שוות (ראשית לכל, השקעה מסיבית במגזר הערבי, בהגברת הביטחון האישי, בתשתיות ובתקציבי פיתוח).

נפעל לטיפוח ערך הלכידות החברתית והערבות הממשית בכלל החברה הישראלית. נחנך לערכים חברתיים מיטיבים בינינו כיסוד לעצם קיומנו כחברה מרובת גוונים: כבוד לכל אדם, התגברות על הניכור בין אדם לחברו ונכונות לדיאלוג, הכלה של זהות מורכבת, הקשבה ופשרה. נפעל להנחלת ערך הלכידות החברתית במיוחד בתוך הציבור שלנו, הציבור הציוני-דמוקרטי, ולחיפוש שותפים לערך זה בכלל מגזרי החברה הישראלית ולחיזוקם. נחתור להרחיב את המפגשים המשמעותיים והקרובים של חברי התנועה עם שותפים מכל המגזרים האחרים. נפעל ליצירת שותפויות חוצות מגזרים, לא רק של מפגש לשם דיאלוג, אלא בדגש על עשיה משותפת למען הטוב המשותף. נצרף את כוחנו להתארגנויות קיימות או חדשות תוך שותפות פעילה ומובילה במסגרתן. 

ערב השבעה באוקטובר היינו נתונים בעיצומו של מאבק פנימי מר על פרשנות מושג הדמוקרטיה ועל עיצוב המשטר בישראל. מאבק זה המחיש כי הדמוקרטיה הישראלית אינה מובטחת, אם לא תעוצב מחדש תוך הסכמה רחבה שתעמיק את יסודותיה ותייצב אותה לדורות, מתוך אחריות פעילה של כלל אזרחי המדינה. המאבק חשף מחלוקות עומק שטרם יושבו ויש להמשיך לפעול ליישובן מתוך תחושה חדשה של שותפות גורל וכבוד הדדי. התברר כי הדמוקרטיה הישראלית זקוקה לתשתיות עומק חדשות, שיטפחו פוליטיקה שמשרתת רבים ושיעמידו כלים למעורבות של רבים. במיוחד במצבים של קיטוב חברתי פנימי ומלחמה חיצונית גוברים האיומים על הדמוקרטיה, על כן כעת יש לעמוד ביתר שאת על משמרה ולפעול לביצורה.

אנחנו מאמינים בדמוקרטיה כעיקרון המארגן של ישראל כמדינת הלאום היהודי, לא רק ברמה הפורמלית, אלא בכל רבדי החברה: במשטר המדינה, במפלגות, בחברה האזרחית ובקהילה המקומית. בכל הרמות הללו החברה צריכה להתעצב כך שהאזרחים והאזרחיות בה יוכלו להתארגן ולהשתתף באורח פעיל בעיצוב חייהם הפרטיים והמשותפים. ברמת המדינה יש להבטיח בחירות חופשיות והוגנות, שלטון החוק, משפט צדק, הפרדה ואיזון בין רשויות השלטון והגנה על זכויות וחירויות הפרט והמיעוט, תוך יישוב מחלוקות ללא אלימות. מפלגות דמוקרטיות שמבוססות על גוף חברים ומאפשרות לחבריהן השתתפות פעילה בעיצוב דרכן מגבירות באופן משמעותי את רמת הדמוקרטיה בזירה הפוליטית. החברה האזרחית היא מרחב חופשי להתארגנות וולונטרית ולשיתוף פעולה בין אזרחים ואזרחיות לביטוי ולקידום השקפותיהם וענייניהם המשותפים; על המדינה חלה החובה להגן עליה ככזו ואף לטפח אותה. הקהילה היא התאגדות מקומית, אזורית או על אזורית של תושבים ותושבות למען הסדרה ופיתוח אוטונומיים של המרחב הציבורי המשותף להם; על המדינה להבטיח את עצמאות השלטון העצמי המקומי והקהילתי ולעודדה, תוך הקפדה על גבולות החוק, אי-פגיעה בזולת וצמצום פערים בין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

אנו דורשים הסדרה בהסכמה רחבה של הבסיס החוקתי למשטר בישראל ושל האיזונים בין רשויות השלטון. אנו דורשים מדיניות של חיזוק השירות הציבורי הממלכתי תוך שיקום האמון של האזרחים במוסדות המדינה. לשם כך על נבחרי הציבור לשמש מופת לשמירה על החוק, אמינות, טוהר המידות, מקצועיות והגינות ולהיות נגישים לציבור. על כוחות הביטחון לשמש סמל לשמירה על החוק ועל זכויות האזרח ולהגנה על ביטחון האזרחים כולם ללא משוא פנים. אנו דורשים מדיניות שתחזק את כוחן של הרשויות המקומיות ואת האוטונומיה שלהן ותבטיח צדק חלוקתי בין רשויות חזקות וחלשות. אנו דורשים מדיניות שתעודד דמוקרטיה מלמטה על ידי התאגדות באיגודי עובדים, התארגנויות קהילותיות וקבוצות וולונטריות. 

נפעל לקידום דיאלוג מכבד למען עיצוב משותף של המרחב הציבורי בישראל. נפעל לטיפוח מנהיגות אחראית וראויה הפועלת לאור אמות מידה דמוקרטיות מתוך אחריות לכלל החברה. נפעל להקמת התאגדויות וקהילות וולונטריות, שיממשו בחייהן דמוקרטיה השתתפותית והתאגדותית ישירה ויחזקו את התרבות הדמוקרטית בכל תחומי החיים. נפעל להגברת שיתוף הפעולה בין ההתאגדויות והקהילות הוולונטריות. נחנך לערכי הדמוקרטיה ולאזרחות פעילה ואחראית.

משבר השבעה באוקטובר הגיע לאחר עשורים של נסיגת המדינה מאחריותה החברתית-כלכלית לאזרחיה, לרווחתם ולביטחונם הסוציאלי, לאחר עשורים של הפרטה, התרחבות הפערים החברתיים והעמקת אי השוויון הכלכלי. תהליך זה סופו שהתבטא גם בהפקרת ביטחונם הפיזי של האזרחים. שיקום האמון במדינה ובמוסדותיה כרוך לבלי הפרד בשיקום שירותי הרווחה, בהשקעה מסיבית באזרחים ובאיכות חייהם, בצמצום פערים ובביסוסו מחדש של ביטחון חברתי-כלכלי ותעסוקתי לכל אזרחי המדינה. מאז השבעה באוקטובר היינו עדים לקריסת שירותי המדינה מצד אחד, ומצד שני לרוח החזקה של ערבות הדדית שמפעמת בחברה הישראלית, שמתבטאת בתרומה ובהתנדבות נרחבת למען מי שנזקק לעזרה ובסולידריות בתוך קהילות ובין קהילות. כתוצאה מהמלחמה רק גדלו המצוקות והצרכים וכדי לתת מענה עליהם יש לשקם ולהרחיב את השירותים הממשלתיים תוך השלמה הדדית עם יוזמות אזרחיות.

אנחנו מאמינים בשוויון ערך האדם ובזכותו של כל אדם באשר הוא לקיום בכבוד ולרווחה. אנו מאמינים שניתן לקיים ערכים אלו רק על יסוד עקרונות השיתוף, השוויון והצדק. דרך זו נובעת מהמורשת היהודית של צדק, חסד, ערבות הדדית, חמלה ועזרה לחלש, ומהמורשת ההומניסטית האוניברסלית. אנו מאמינים באחריות הממשלה לספק לכל אזרחיה רשת ביטחון ושירותי רווחה לכל אזרחיה באופן שוויוני, ללא תנאי ולא דרך מנגנונים מגזריים. אנו מאמינים שהחברה הצודקת תיבנה במקביל מלמעלה ומלמטה, על בסיס של אחריות ממשלתית אוניברסלית רחבה ולצדה התארגנות אזרחית וולונטרית באיגודים, עמותות וקהילות. 

אנו דורשים שירות ציבורי חזק ואמין שמשרת את צרכי הציבור ומשקיע את המשאבים המשותפים ברווחת הציבור, בכל הרמות: הלאומית, המקומית והקהילתית. אנו דורשים מדיניות שקודם כל תבטיח קיום בכבוד וביטחון סוציאלי מקיף לכל אזרח ותושב, ומעבר לכך תעודד בפועל התאגדות וולונטרית של אזרחים ואזרחיות לקיום רמה גבוהה יותר של שיתוף ושוויון (קואופרטיבים, ישובים שיתופיים וקהילות שיתופיות). אנו דורשים את עיגונן בחוק של הזכויות החברתיות: הזכות לקיום בכבוד ולקורת גג, גישה למערכות ציבוריות ראויות בתחומי החינוך, הבריאות והתחבורה, זכות לעבודה בכבוד, להתאגדות, לביטחון תעסוקתי לשכירים ולעצמאים וזכות להזדקנות בכבוד. כדי להבטיח רווחה יציבה ועלייה ברמת החיים ואיכות החיים, ובמיוחד לנוכח האתגרים הביטחוניים, אנו דורשים את חיזוק הכלכלה הישראלית על ידי תוכנית ארוכת טווח של השקעה ממשלתית משמעותית בכל מגזרי הכלכלה: בתעשייה ובחקלאות; בחינוך, השכלה, מחקר ופיתוח; בתעסוקה, דיור ובריאות; ובהגנת הטבע והסביבה וכלכלה בת-קיימא. כל זאת תוך הרחבת המגזר הציבורי, תקציב הממשלה ואחריות המדינה לצמיחה ופיתוח שמפירותיהם תהנה החברה כולה, תוך צמצום משמעותי של הפערים הכלכליים-חברתיים בין אזרחי ישראל ובין המרכז והפריפריה. היבט חשוב נוסף הוא פיתוח קשרים כלכליים עם מדינות האזור, שיתרמו להתפתחותן ויקדמו יחסי שכנות ושלום. 

נפעל לסיוע בשיקומם ופיתוחם של חבלי הארץ שנפגעו במלחמה באופן שיגביר את אחריות המדינה והשקעתה בתושביהם ובקהילותיהם, כך שיהפכו לדגמי מופת של אזורי רווחה ואיכות חיים, שימשכו בחזרה את תושביהם הקודמים וחדשים ואף ישמשו דוגמה ליישום בכל רחבי הארץ. נמשיך להקים קבוצות וקהילות שיתופיות ושוויוניות שירחיבו ויעמיקו את מימדי ההתאגדות בחברה הישראלית וישמשו מופת לחברה כולה. נמשיך לחנך לשוויון ערך האדם ולערכי השיתוף והצדק. נחתור לכינון שותפויות חוצות מגזרים לקידום הרווחה, הערבות ההדדית והזכויות החברתיות שכל אזרחי ישראל על גווניהם השונים ראויים להן.

דברי סיכום

ארבעת היסודות מהווים יחדיו, כדברי יגאל אלון, "מערכת של כלים שלובים, המשפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה". על כן, יש לדרוש את קידום ארבעתם במקביל, כך שיזינו ויחזקו זה את זה. באותו מאמר כתב אלון כי "הניסיון ההיסטורי מלמד כי רק קטסטרופה פוקחת את עיניה של חברה מסתאבת. אנו איננו רשאים להתיר לעצמנו תשלום מחיר כזה". למרבה הזוועה, איחרנו את המועד למנוע את אסון השבעה באוקטובר. אך עוד לא מאוחר למנוע אסונות גדולים אף יותר שרובצים לפתחנו. 

הדרישה הבסיסית ממנהיגות בחברה דמוקרטית היא אחריות ציבורית. נובע מכך כי הממשלה שכיהנה בשבעה באוקטובר צריכה לסיים את דרכה ולאפשר לעם לבחור הנהגה חדשה, כדי להתחיל ולשקם את אמון האזרחים במדינה, שנפגע אנושות. לתקומתה המחודשת של מדינת ישראל מתוך האסון דרושה ממשלה חדשה שתיבחר, תוקם ותפעל לאור ארבעת היסודות לבית הציוני השני שנמנו לעיל: ביטחון וחתירה לשלום; לכידות חברתית; דמוקרטיה; רווחה וערבות הדדית.    

"המציאות העגומה והסכנות האורבות בעתיד מחייבות את התלכדותם של כל הכוחות הבונים והיוצרים בעם", אמר יגאל אלון, "למעשה של שיקום עצמי, לאומי וחברתי, אשר יחזירנו אל דרכה של הציונות השורשית. אם זו אוטופיה – אני אוטופיסט. אוטופיה בת הגשמה, אני מאמין."